תסמינים ואבחון של ספסטיות

אבחון ספסטיות אינו נשען על בדיקה יחידה. הוא מחבר בין התחושה של האדם, תצפית בתנועה, בדיקה של השרירים והמפרקים והבנת המצב הנוירולוגי. המטרה איננה רק לתת ציון לטונוס, אלא לזהות מה מפריע, מה עדיין מועיל ואיזה שינוי יהיה משמעותי בחיי היום־יום.

תסמינים שכיחים

ספסטיות יכולה להתבטא בנוקשות, התנגדות לתנועה מהירה, עוויתות, קפיצות פתאומיות, קלונוס, כאב או תנוחה שקשה לשנות. ביד אפשר לראות אגרוף סגור, אגודל בתוך כף היד או מרפק כפוף. ברגל נפוצים ברך נוקשה, ירכיים הנמשכות זו לזו וקרסול הפונה מטה או פנימה.

התסמין הבולט אינו תמיד החשוב ביותר. נוקשות קלה יכולה להפריע מאוד ללבישת חולצה, בעוד שטונוס גבוה יותר עשוי לא להכאיב ואף לסייע בעמידה. לכן מתעדים השפעה על תפקוד, טיפול עצמי, שינה, ניידות והשתתפות.

השיחה הרפואית

הצוות ישאל מתי התחילו התסמינים, כיצד הם משתנים לאורך היום ומה מחמיר או מקל עליהם. חשוב לציין נפילות, כאב, זיהומים, שינויים בשלפוחית או במעיים, פצעים בעור, תרופות קיימות וציוד עזר.

כדאי להגיע עם דוגמאות מוחשיות: פעולה שקשה לבצע, סרטון מהבית או יומן קצר של עוויתות. מידע כזה לעיתים מדויק יותר מבדיקה קצרה במרפאה.

הבדיקה הגופנית והתפקודית

בבדיקה מזיזים מפרקים במהירויות שונות כדי להעריך אם ההתנגדות תלויה במהירות, מאפיין מרכזי של ספסטיות. בודקים גם טווח תנועה איטי, אורך שרירים, כוח רצוני, שליטה מוטורית, תחושה, רפלקסים וכאב.

לאחר מכן בוחנים משימות רלוונטיות: הליכה, מעבר מכיסא, הושטת יד, פתיחת כף יד, לבוש או הושבה. התפקוד נותן משמעות לממצאים הגופניים.

סולמות מדידה

Modified Ashworth Scale מדרג את ההתנגדות לתנועה פסיבית, אך מושפע גם מקיצור וממבנים שאינם שריר. Tardieu Scale משווה תגובה במהירויות שונות ומנסה להפריד בין פעילות דינמית של השריר לבין הגבלה קבועה. קיימים גם מדדים לתדירות עוויתות, כאב, הליכה ותפקוד היד.

אף סולם אינו מספיק לבדו. שינוי של נקודה בציון אינו בהכרח שינוי שמורגש בחיי האדם. מדידה טובה משלבת יעד אישי, לדוגמה זמן הלבשה, מרחק הליכה או איכות שינה.

מה עוד יכול לגרום לנוקשות?

קיצור קבוע של שריר או קופסית מפרק, המכונה קונטרקטורה, אינו משתחרר גם בתנועה איטית. דיסטוניה גורמת לכיווצים ותנוחות משתנות שאינם בהכרח תלויי מהירות. קשיחות במחלת פרקינסון נוטה להיות אחידה יותר לאורך טווח התנועה. כאב אורתופדי יכול לגרום להתנגדות הגנתית.

לעיתים המצבים חופפים. אדם יכול לסבול גם מספסטיות דינמית וגם מקיצור קבוע, ולכן טיפול שמרפה את השריר לא תמיד מחזיר את מלוא הטווח.

בדיקות נוספות

ברוב המקרים האבחון קליני. הדמיה, בדיקות דם או בדיקות חשמליות אינן נדרשות כדי להוכיח ספסטיות, אך עשויות להידרש כדי לברר את הגורם, להעריך כאב חדש או לשלול סיבוך.

במקרים נבחרים משתמשים בחסימה אבחנתית של עצב או בהערכה לפני הזרקה כדי לחזות כיצד הפחתת פעילות שריר מסוים תשפיע על התפקוד.

קביעת מטרות ומעקב

לפני טיפול מגדירים יעד מדיד וריאלי. יעדים נפוצים הם הפחתת כאב, שיפור היגיינה, התאמת סד, מניעת פצע, שיפור מיקום כף הרגל או הקלה בטיפול של מטפל. לאחר הטיפול חוזרים על המדדים ובודקים גם תופעות לוואי.

מעקב לאורך זמן חשוב במיוחד לאחר פגיעה חדשה ובילדים. הגוף משתנה, מטרות משתנות, וטיפול שהיה נכון לפני שנה אינו בהכרח נכון היום.

מקורות והמשך קריאה

הבהרה רפואית: האתר הוקם כשירות לציבור. המידע כללי ואינו תחליף לאבחון, לייעוץ או לטיפול רפואי אישי. בכל שינוי בתסמינים או בתפקוד יש לפנות לאיש מקצוע מוסמך.