תסמינים ואבחון של ספסטיות

ספסטיות יכולה להתבטא בנוקשות, התנגדות לתנועה, עוויתות, קלונוס ותנוחות שקשה לשנות. האבחון אינו מבוסס על בדיקה יחידה: הוא משלב שיחה, בדיקה נוירולוגית ותפקודית, הערכת טווחי תנועה והבנת ההשפעה על חיי היום־יום. חשוב להבדיל בין ספסטיות לבין קיצור קבוע, ריגידיות, דיסטוניה וסיבות אחרות לנוקשות.

עיקרי הדברים

• ספסטיות מתאפיינת בהתנגדות לתנועה שתלויה במהירות.
• הטונוס הוא רק חלק מהתמונה; כוח, שליטה מוטורית, כאב ותפקוד חשובים לא פחות.
• סולם אשווורת׳ המותאם וסולם טרדייה מספקים מידע שונה ואינם תחליף להערכה מלאה.
• קיצור קבוע של רקמות יכול להתקיים לצד ספסטיות ודורש התייחסות שונה.
• מטרות אישיות ומדדים תפקודיים צריכים להיות חלק מהאבחון והמעקב.

תוכן עניינים

• תסמינים וסימנים שכיחים
• ספסטיות, קלונוס והיפרטוניה
• הבדלה ממצבים אחרים
• כיצד מאבחנים?
• סולמות מדידה
• הכנה לבדיקה
• מתי לפנות בדחיפות?

תסמינים וסימנים שכיחים

אדם עשוי להרגיש שהיד נסגרת, שהמרפק נמשך לכיפוף, שהברך נותרת ישרה מדי או שכף הרגל פונה מטה ופנימה. אחרים מתארים עוויתות פתאומיות, רעד קצבי, כאב, קושי לשחרר אחיזה או התנגדות בזמן לבוש ורחצה. התסמינים יכולים להופיע בצד אחד, בשתי הרגליים או באזורים רבים, בהתאם למיקום הפגיעה במערכת העצבים.

ההשפעה התפקודית חשובה יותר מתיאור הטונוס לבדו. ספסטיות יכולה להפריע להליכה, להושטת יד, להיגיינת כף היד, לשינה, להושבה, להתאמת סד או לטיפול של אדם מסייע. לעיתים היא גם מספקת יציבות מסוימת לעמידה או להעברה. לכן יש לתעד מה קל יותר ומה קשה יותר, ולא רק אם השריר מרגיש נוקשה.

ספסטיות, עוויתות, קלונוס והיפרטוניה

היפרטוניה (Hypertonia) היא מונח רחב לטונוס שרירים מוגבר. ספסטיות היא סוג מסוים של היפרטוניה שבו ההתנגדות לתנועה פסיבית תלויה במהירות. עווית (Spasm) היא כיווץ פתאומי ולא רצוני. קלונוס (Clonus) הוא רצף קצבי של כיווצים והרפיות, לעיתים בקרסול או בשורש כף היד. המונחים קשורים אך אינם מתארים בדיוק אותה תופעה.

אדם יכול לחוות ספסטיות בלי עוויתות תכופות, או עוויתות משמעותיות בלי התנגדות בולטת בכל בדיקה. תיאור מדויק עוזר להתאים את ההערכה והטיפול. סרטון קצר של אירוע שמתרחש בבית יכול לעזור לצוות כאשר התסמין אינו מופיע בזמן הביקור.

ספסטיות לעומת קיצור קבוע

בספסטיות, חלק מההתנגדות נובע מפעילות עצבית מוגברת. בקונטרקטורה (Contracture), השריר, הגיד או המפרק עברו שינוי מבני שמגביל את הטווח גם כאשר הפעילות העצבית מופחתת. שני המצבים יכולים להתקיים יחד. אם המפרק נע רחוק יותר בתנועה איטית מאשר בתנועה מהירה, הדבר עשוי לרמוז על מרכיב דינמי; אם הטווח מוגבל בכל מהירות, ייתכן מרכיב מכני משמעותי.

ההבחנה משפיעה על הטיפול. הפחתת פעילות שריר באמצעות תרופה או הזרקה אינה מתקנת לבדה קיצור מבני. מנגד, טיפול רק במפרק או בסד אינו בהכרח מטפל בפעילות עצבית שמושכת אותו שוב לאותו דפוס.

ספסטיות לעומת ריגידיות ודיסטוניה

ריגידיות (Rigidity) היא התנגדות שאינה תלויה בדרך כלל במהירות ומופיעה במצבים כגון פרקינסוניזם. דיסטוניה (Dystonia) כוללת כיווצים מתמשכים או חוזרים שיוצרים תנועות ותנוחות משתנות. כאב מפרקי, הגנה מפני כאב, בעיה אורתופדית וחולשה יכולים גם הם ליצור נוקשות או תנועה מוגבלת. אבחון דורש הסתכלות על הדפוס כולו ולא על תחושה אחת.

כיצד מאבחנים ספסטיות?

האבחון מתחיל בהיסטוריה: מתי הופיע השינוי, אילו מצבים מחמירים אותו, האם יש כאב, כיצד הוא משפיע על שינה ותפקוד ואילו טיפולים נוסו. הצוות ישאל גם על האבחנה הנוירולוגית, תרופות, נפילות, עור, שלפוחית ומעי, משום שגורמים אלה יכולים להשפיע על הטונוס.

בבדיקה מעריכים את הטונוס במהירויות שונות, טווח תנועה פסיבי ואקטיבי, כוח, רפלקסים, תחושה, שליטה סלקטיבית ותנועה במשימה. ניתן לצפות בהליכה, במעברים, בהושטת יד, בפתיחת כף היד או בפעולה אחרת שרלוונטית למטרה. לעיתים נבדק גם האדם שמסייע בטיפול, למשל מידת הקושי בלבוש או בהיגיינה.

סולם אשווורת׳ המותאם

סולם אשווורת׳ המותאם (Modified Ashworth Scale) מדרג את ההתנגדות שמורגשת כאשר הבודק מניע מפרק באופן פסיבי. הוא נפוץ, מהיר ומאפשר תיעוד לאורך זמן, אך אינו מודד ישירות תפקוד ואינו מפריד תמיד בין פעילות עצבית לבין קיצור מכני. תוצאה בסולם צריכה להיקרא יחד עם שאר הבדיקה.

סולם טרדייה והסולם המותאם

סולם טרדייה (Tardieu Scale) והגרסה המותאמת שלו בוחנים את תגובת השריר במהירויות שונות ומתעדים את הזווית שבה מופיעה תגובה מהירה לעומת טווח התנועה האיטי. הפער בין הזוויות עשוי לספק מידע על המרכיב הדינמי ועל הטווח הזמין. איכות המדידה תלויה בטכניקה, בתנוחה וביכולת לחזור על אותה מהירות.

תפקוד ומטרות הם חלק מהאבחון

מדידת טונוס אינה מסבירה לבדה אם יש צורך בטיפול. שני אנשים עם אותו ציון יכולים לחוות השפעה שונה לחלוטין. יש להגדיר מטרה ולבחור מדד שמתאים לה: כאב, איכות שינה, זמן הדרוש ללבוש, קלות ניקוי כף היד, מרחק הליכה או ביצוע העברה. לעיתים משתמשים בסולם השגת מטרות (Goal Attainment Scaling) או במדדים תפקודיים אחרים.

התסמינים יכולים להשתנות

זיהום, חום, עצירות, שלפוחית מלאה, כאב, פצע לחץ, עייפות, מתח וציוד לא מתאים עלולים להחמיר ספסטיות באופן זמני. לכן בדיקה ביום אחד אינה תמיד משקפת את הדפוס בבית. יומן קצר של שעות, פעילויות וגורמים מעוררים יכול לסייע. שינוי חד מהרגיל מצדיק חיפוש אחר גורם חדש.

מה חשוב למדוד מעבר לטונוס?

הערכת ספסטיות טובה כוללת מדדים שמתאימים לבעיה ולמטרה. כאשר הבעיה היא כאב, חשוב למדוד את עוצמתו, תדירותו והקשר שלו לתנועה או לטיפול. כאשר המטרה היא היגיינה, אפשר לתעד את היכולת לפתוח את כף היד ואת הזמן או העזרה הנדרשים לניקוי. בהליכה ניתן לבחון מהירות, מרחק, מאמץ, יציבות ונפילות. מדדים כאלה מאפשרים לבדוק אם הטיפול יצר שינוי שיש לו משמעות בחיי היום־יום.

גם נקודת המבט של האדם ושל מי שמסייע לו חשובה. ירידה קטנה בציון טונוס אינה בהכרח הצלחה אם הכאב, השינה או הטיפול היומיומי לא השתפרו. מנגד, שיפור בהלבשה או הפחתת עוויתות בלילה יכול להיות משמעותי גם אם השינוי בסולם הקליני מתון.

מגבלות של סולמות המדידה

סולם אשווורת׳ המותאם וסולם טרדייה מסייעים לתיעוד, אך תוצאותיהם מושפעות מתנוחת הגוף, מהירות התנועה, כאב, חרדה וניסיון הבודק. הם אינם מזהים לבדם את כל הסיבות להתנגדות ואינם מודדים ישירות השתתפות או איכות חיים. מסיבה זו מומלץ לפרש אותם לצד בדיקה נוירולוגית, טווחי תנועה, תצפית במשימות ומטרות מוגדרות מראש.

כיצד להתכונן לבדיקה?

• רשמו אילו פעולות נפגעות ומה הייתם רוצים לשפר.
• ציינו מתי התסמינים בולטים: בבוקר, בלילה, בזמן הליכה או בטיפול.
• הביאו רשימת תרופות, מינונים וטיפולים קודמים.
• תעדו נפילות, כאב, פגיעות בעור ושינויים בשינה.
• אם אפשר, הביאו סדים או ציוד שמעורבים בבעיה.
• שקלו צילום קצר של עווית או דפוס שאינו מופיע במרפאה.

האם נדרשות בדיקות נוספות?

כאשר קיימת כבר אבחנה נוירולוגית ברורה, ספסטיות מאובחנת לרוב קלינית. בדיקות דם, הדמיה, בדיקות עצב או בדיקות אחרות נבחרות כאשר הסיבה אינה ידועה, כאשר חל שינוי חדש או כאשר יש חשד לבעיה נוספת. אין בדיקת דם יחידה שמאבחנת ספסטיות.

מתי לפנות לאיש מקצוע או בדחיפות?

כדאי לפנות להערכה כאשר נוקשות או עוויתות מפריעות לתפקוד, לשינה, להיגיינה או לטיפול, גורמות לכאב, מגבילות טווח או פוגעות בעור. מידע על אפשרויות מופיע בעמוד טיפול בספסטיות.

יש לפנות בדחיפות כאשר מופיעים חולשה חדשה ופתאומית, שינוי בדיבור, צניחת פנים, אובדן תחושה, קושי נשימתי, בלבול, חום עם הידרדרות משמעותית, כאב חריג או חשד לפגיעה חדשה. האתר אינו יכול לקבוע אם תסמין חדש הוא ספסטיות או מצב אחר.

שאלות נפוצות

האם ניתן לאבחן ספסטיות מרחוק?

תיאור וסרטון יכולים לעזור, אך אבחון מלא כולל בדרך כלל בדיקה של טונוס, טווח, כוח, תחושה ותפקוד. ייעוץ מרחוק אינו תמיד מספיק להבחנה בין ספסטיות לקיצור או לבעיה אחרת.

האם ציון גבוה יותר תמיד אומר שצריך טיפול חזק יותר?

לא. הציון הוא חלק מהתמונה. טיפול נקבע לפי מטרות, תפקוד, כאב, סיכון ותועלת אפשרית.

מי מבצע את ההערכה?

בהתאם למערכת ולמצב, ההערכה יכולה להיעשות בידי רופא או רופאה לשיקום או נוירולוגיה, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ואנשי מקצוע נוספים כחלק מצוות.

מקורות

• Verduzco-Gutierrez M, et al. AAPM&R consensus guidance on spasticity assessment and management. PM&R. 2024;16(8):864–887. doi:10.1002/pmrj.13211.
• AAPM&R PM&R KnowledgeNow: Spasticity.
• Bohannon RW, Smith MB. Interrater reliability of a Modified Ashworth Scale of muscle spasticity. Phys Ther. 1987;67(2):206–207.
• Gracies JM, et al. Reliability of the Tardieu Scale for assessing spasticity. Arch Phys Med Rehabil. 2010;91(3):421–428.

הבהרה רפואית ומידע עריכתי

המידע נועד לשירות הציבור ולהשכלה כללית בלבד ואינו תחליף לאבחון או לייעוץ רפואי אישי. התוכן נערך ונבדק מול המקורות המופיעים בעמוד; הוא אינו מוצג ככזה שעבר בדיקה רפואית בידי איש מקצוע מזוהה. עודכן לאחרונה: 1 בספטמבר 2026. ראו מדיניות העריכה.